מתעניין בספר תורה למכירה? רוצה לבצע קניית ספר תורה?

אז תדע שעל ידי הזמנת ספר תורה ישירות מהסופר, אתה יודע מי כתב לך ומי עומד מאחורי ספר התורה שלך

צלצל עכשיו וקבל ממני ייעוץ חינם לגבי מחירי ספר התורה, סוג, גודל, והכל ללא תשלום וללא התחייבות.

הטלפון הוא: 077-8038340

ספרי תורה למכירה
ספר תורה למכירה

איזה סכום אמור לעלות ספר כשר ומהודר ?

הזמנת ספר תורה איננה הזמנה רגילה, אומנם הרבה אנשים שרוצים לכתוב ספר תורה ובכלל לא חסר לכך סיבות למטרה חשובה זו:
כתיבת ס"ת לעילוי נשמתו של קרוב משפחה,
להצליח בכל מיני נושאים שונים, כמו רפואה ואף למטרת הודיה לבורא עולם, להודות לאלוקים על השפע הטוב שמעניק לנו וכן על נסים שיעשה עימנו הלאה.
קיימים ספרים רגילים שעונים על כל הפרטים והדיקדוקים של ההלכה וישנם ספרי תורה
מהודרים יותר.

אילו הבדלים קיימים בין ס"ת סטנדרטי לעומת ס"ת כשר ומהודר?

ספר הוא ספר שנכתב אך ורק באמצעות אנשי מקצוע המחזיקים בידם תעודת סופר סתם בתוקף.
מלבד זאת הס"ת תוייג ונכתב על גבי יריעות קלף מובחר אותם בחרו בזהירות יתירה.
אותו ספר תורה מתויג כיאה וכיהות וכן נבדק ע"י הגהה ידנית על ידי מגיה מוסמך וכן גם 2 הגהות של תוכנה ממוחשבת
מה אשר מייחד את אותו ס"ת מהודר וכשר הינו הוא סוג הכתב שהוא בהרבה יותר מהוקצע, ובעל איכות גבוהה.

כמה עולה ס"ת כשר ומהודר?

בכתיבת ספר תורה כמו בכל עבודה של סת"ם, יש רמות כתיבה מגוונות אשר מהות השפעה בדבר מחיר הספר, הוא זה למעשה מותנה ברמת ההידור של אותו ס"ת.
ישנו ספר שהוא כשר מלכתחילה, יש ספרים עם כתיבת סת"ם מהודרת יותר ויש ס"ת עם כתיבה של המהדרים לפי חובת כל הדיעות.

התמחור של הספר נע בין שמונים למאה שלושים אלף שקלים וספר תורה בנוסח עדות אשכנז מחירו נע בין 200-90 אלף ש"ח וזה כאשר הפער במחיר נובע מאיכות הכתב, גודלו והמומחיות של סופר הסת"ם.
הס"ת האשכנזי למכירה הינו מגיע אומנותי וציורי, כותבים אותו בקצב איטי יותר, על כן העלות שלו יקרה יותר בהשוואה ל ס"ת ספרדי מהודר עם אותה איכות.
לגודלו של הספר קיימת השפעה בעניין המחיר, ספר תורה עם גודל רגיל נחשב לספר בגובה ארבעים וחמש עד 56 ס"מ.
ספר תורה קטן מחיר גבוה כיוון אשר הוא מגיע מגיע בגובה קטן במיוחד בין 20 – 40 ס"מ, ומכיוון שכתיבה של ס"ת בגודל קטן וכשר מחייבת מאמץ גדול בהרבה יותר מסיבה זו העלות שלו נע בין 100 שקלים חדשים.

ספר תורה למכירה
ספרי תורה למכירה  איזה סכום צריך לעלות ספר תורה כשר ומהודר ?

הזמנה של ס"ת ממש לא עניין פשוט, אכן הרבה בני אדם חפצים לרכוש ספר תורה ולא חסר לכך סיבות למטרה חשובה זו:
כתיבה של ספר תורה לעילוי נשמת קרוב משפחה,
להצליח בתחומים חשובים, כמו בריאות וכן למטרת שבח והלל להשם יתברך, להודות על כל הטוב שמעניק לנו וגם על עוד ניסים שנזכה שיעשה איתנו בהמשך.
יש ספרים סטנדרטיים שעונים על כל פרטי ודקדוקי הלכות כתיבת ס"ת ויש ס"ת
יותר מהודרים.

איזה הבדל יש בין ס"ת רגיל לספר תורה מהודר?

ספר תורה הינו ספר שנכתב אך ורק באמצעות אנשים יראי שמים שמחזיקים תעודה של סופר סתם בתוקף.
מלבד זאת הספר תוייג ונכתב על גבי יריעות העשויות מקלף משובח שבחרו אותם בזהירות.
הס"ת מתויג כדבעי וכן נבדק בהגהה ידנית באמצעות מגיה בעל ניסיון וכן גם שתי הגהות באמצעות תוכנה ממוחשבת
מה אשר מייחד את אותו ס"ת מהודר הנו הוא למעשה סוג הכתב שהוא בהרבה יותר מהוקצע, וייחודי.

איזה סכום ספר תורה כשר ומהודר? ספרי תורה למכירה ישירות מהסופר

בכתיבת ס"ת כמו בכל כתיבת סת"ם, יש רמות כתיבה מגוונות שהינן מהוות השפעה ניכרת בדבר עלות הס"ת, זה בעצם מותנה בטיב ההידור של הספר.
יש ס"ת כשר מלכתחילה, ישנם ספרים עם כתיבת סת"ם מהודרת וישנם ספרים עם כתיבה של למהדרין מן המהדרין.

המחיר של הס"ת נע בטווח של שמונים למאה שלושים אלף שקלים חדשים וספר תורה בנוסח עדות אשכנז מחירו נע בין 200-90 אלף ש"ח וזה כאשר הפער בעלויות נובע מטיב הכתב, הגודל שלו והנסיון של אותו סופר סת"ם.
הס"ת האשכנזי למכירה הינו מגיע אומנותי וציורי, הוא נכתב בקצב איטי יותר, על כן העלות שלו יותר יקרה בהשוואה ל ספר ספרדי מהודר עם אותה איכות.
לגובה הספר יש השפעה רבה לגבי העלות, ס"ת בגודל של סטנדרט נחשב לספר בגובה של ארבעים וחמש עד חמישים ושש ס"מ.
ספר קטן מחיר גבוה בהרבה יותר שהינו בודק מגיע בגודל קטן גובה של 20 – 40 ס"מ, וכיוון שכתיבה של ספר תורה קטן ומהודר מחייבת מאמץ רב יותר לכן המחיר שלו הינה בין 100 שקל.

תמונה שלמה

ובראותנו את המלאכה בשעת סיומה, רְאֵה זה פלא! נרקמה והושלמה לנגד עינינו תמונה שלמה מפליאה ומרהיבה של: רצון רבנו מהו, וחסיד אמיתי מיהו, נפעמתי ולא אדבר, אבל אמרו לי מחשבותַי כי לא אוכל ואין אני רשאי למנוע טוב זה מן הרבים, בפרט לא מן החסידים הרוצים ללכת באמת ובתמים בדרכו של רבינו ואין זמנם מאפשר להם להרבות בקריאת הספרים ולהפיק לקח, בפרט לא בתוך טרדות הדור הזה.

 

תועלת לפשוטים לבינוניים ולגדולים

אזי אני אמרתי בחפזי כי חייב אני להחפז ולסדר הדברים לתועלת הרבים, ולבנות הספר בסדר ערכים ובפסקאות קצרות ולהציג המקורות, למען תהיה תועלת גם לפשוטים, שמספר זה עצמו ילמדו המעשה אשר יעשון. וגם לבינוניים, שירצו לראות הדברים בספרי רבינו ז"ל כלשונו. וגם לגדולים, שיהא להם ספר זה כמראה מקומות לדברי רבינו בספריו הנ"ל.

גודל המניעות

ואם אמרתי אספרה גודל המניעות שעברו עלי ולא נתנוני השב רוחי, יכלה הזמן, וכמעט ומשכתי ידי מן המלאכה חס ושלום, אבל כבר אמר רבינו כי מגודל המניעות אפשר להבין מעלת הנחשק, וחיזקני השם יתברך והמשכתי זעיר שם וזעיר שם, והייתי מדדה לעבר הסיום שאינו נתון אלא לחסדי שמים כי האדם מתחיל ורק השם יתברך גומר, עד שהביאני המלך יתברך לסיום, ברוך הוא וברוך שמו לעד ולעולמי עולמים.

 

חובת השעה להזדרז בזיכוי הרבים

והנה יודעני כי מאחר ובחיפזון יצאתי לכתיבת ספר זה, יתכן ושכחתי אי אלו פרטים מכאן ומשם, אבל מגודל המניעות כנ"ל ומחובת השעה להזדרז בזיכוי הרבים ולהציל מה שאפשר לפני בֹּא יום ה' הגדול והנורא, אמרתי אל לבי כי מוטב להזדרז במצוה מאשר להדר בה ולאחרהּ (כמובא בספר חסידים סי' תתעח, ובנידוננו גם השלחן ערוך או"ח סי' תכו יודה). ואחלה פני המלך העליון שיזכני לעבור מחדש על הספרים ולהשלים את כל החסר.

 

שם הספר

וַיקְרא שמוֹ של ספר זה "הנהר המטהר", לפי שרבינו כך אמר על עצמו "אני נהר המטהר מכל הכתמים", ובודאי שדוקא במעשים כשרים וטהורים יוכל האדם לטהר את עצמו, ולא בידיעות רבות שאינן באות למעשה, כי אדרבה בכך מחייב הוא את עצמו בהיותו מכת הלומדים ואינם מקיימים (ע' ברכות יז. שבת סג:). ורבינו שעיקר כל מה שרצה מאיתנו זה המעשים הכשרים, בכך יטהר אותנו, כשנציית לדבריו לעובדא ולמעשה.

 

עניין הספר

והנה בכל ערך בספר מובאים העניינים הקשורים אליו המובאים בספרי רבינו, ומודיע אני כי הוצרכתי לפעמים לשנות הלשון המקורית בשביל הבנת המילים או העניין או קיצור העניין, למען ירוץ הקורא בו ולא יתקל בדבר שלא ניתן להבנה מיידית.

 

כי כך אמרו חז"ל אל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע (אבות ב), אֱמוֹר דבר המובן כעת ואל תסמוך שאחר כך יבין המבין מה שרצית שיבין. ועוד צריך אני להודיע כי כל מה שמובא בסוגריים מרובעות [  ] אלו הם דברי תוספת ממני להבנת העניין או להבין כיצד לשייכו למעשה בדורנו.

בני איש אחד נחנו

השתדלתי להשמיט כל דבר הנתון במחלוקת המנהגים בין ספרדים ואשכנזים, כגון נוסחאות התפילה וכד' כי עיקר מה שרצה רבינו זה את העבודה הפנימית, את הלב, כמו שאמר "תנו לי את לבכם" וכו', וזהו צד השווה אצל כולם (ור' בספר זה, מועדים וזמנים אות פד, תפלה וברכות אות קכב).

 

הסבר למקורות

המקורות הם על פי הספרים שבהוצאת מכון "תורת הנצח" ירושלים. במקום בו נכתבה אות בלבד, לדוגמא: (כו), הרי שמדובר בליקוטי מוהר"ן חלק א סימן כו. ואם נכתב (ב/כו) הרי זה בחלק ב סימן כו. ואם נכתב (א-כו) הרי זה בשיח שרפי קודש חלק א סימן כו. (ח-כו) שיח שרפי קודש חלק ח סימן כו. אם נכתב שם ערך ולאחריו אות, כגון: (אמונה כו), מדובר בספר המידות ערך אמונה אות כו. וכן על זו הדרך.

 

בקשה

אודה מראש לכל מי שישלח הערה או הארה בעניין תוספת או תיקון, דיוק ודקדוק, כי עפר אנחנו ושגיאות מי יבין, ומה שנוכל לתקן בזה העולם עלינו לתקן. כמו כן אבקש מכל מי שיוכל לבאר לי את כוונת דברי רבינו במקומות בהם לא היתה הכוונה ברורה והם כמאה פעמים בספר זה, והתחיל הספק במילים "צריך ביאור", רק נא להביא ראיה ברורה לכך שזוהי הכוונה.

גילוי דעת

והנה, כמה מרבותינו גילו דעתם בתחילת ספריהם אשר כל כוונתם היא לשם שמים, וכל פניה שאינה כן, מבטלים הם אותה ביטול גמור וכו' (ר' בהקדמות "בן איש חי" ו"כף החיים") ואמרתי אל לבי ללכת בדרכם, כי נכון הדבר מעם הא-להים.

 

וכך הלשון אומרת: הנני מגלה דעתי ורצוני בכל לבי ובכל נפשי, בלב שלם ובנפש חפצה, שכל כוונתי בחיבור הזה, ובכל חיבורָי, ובכל אשר יזכני השם יתברך לחבר, הכל הוא לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, לאקמא שכינתא מעפרא ולעלוי שכינת עוזנו, על ידי ההוא טמיר ונעלם, בשם כל ישראל. וכל מחשבה דיבור ומעשה שהם נגד רצונו יתברך, הנה הם בטלים ומבוטלים, באופן שהכל הוא לעשות נחת רוח לפניו יתברך דוקא, בלי שום פניה כלל ועיקר. ע"כ.

 

תפלה

ואני תפילתי לך ה', אנא עזוֹר כי תהיה מספר זה תועלת גדולה לכבודך יתברך שמך, ונלך בדרך זו לפניך לעולם אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו, וכל הנלוים אלינו, ותזכנו להתקרב יותר ויותר לְעַבְדךָ רבינו, ולעשות רצונך כאשר הורנו רבינו, ונזכה לקדש שם שמים ברבים, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, במהרה בימינו אמן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אומן

ליקוטי מוהר"ן

  • א.

הנוסע לציון הצדיק, צריך לראות כל פעם את ביאתו לשם כפעם ראשונה (א/סב). [ולכן צריך להתרגש כראוי לפני ההגעה לציון, ולכבד כראוי לאחר ההגעה. ומה מאד יש להזהר מלנהוג קלות ראש במקום קדוש זה, שהרי גם אם היה זה בית קברות רגיל, אסור לנהוג שם קלות ראש (שלחן ערוך יורה דעה סימן שסח), קל וחומר שאין זה כלל בית קברות רגיל, אלא מקום גניזתו של רבינו הקדוש והנורא, שאין לתאר את גודל קדושת המקום.

 

ולכן לשבת שם רגל על רגל, או לעשן שם, או לקרוא לחברו בקול רם, או שיחה בטלה, או להתקוטט, או לאכול שם וכד', כל זה בכלל קלות ראש ושומר נפשו ירחק מכך].

 

חיי מוהר"ן

  • ב.

הבטיח רבינו, וייחד על כך עדים, שמי שיבא לקברו, ויאמר תיקון הכללי, ויתן פרוטה לצדקה בהזכרת שמו זכרונו לברכה לטובת נשמתו, על ידי זה יתקן רבינו את נשמתו, ויוציאו מהשאול תחתיות אף שנמצא היכן שנמצא, ובלבד שישוב בתשובה שלמה באמת.

 

וגם כיום, ההוגה בספריו ומקיים עצותיו זכרונו לברכה, על ידי שיבא לקברו וכו' כנ"ל, יתקנהו רבינו אף שלא הכירו בחייו, ואף שיהיה מי שיהיה (חיי מוהר"ן/קסב, רכה, רחצ. ימי מוהרנ"ת/א-מו). והסבירו החסידים כי הבטחת רבינו שיוציאו מהשאול, היינו שיעזרהו לגמור תיקונו עוד כאן בעולם הזה, מה שימנענו מן השאול של העולם הזה והעולם הבא (ר' ז-שלח).

 

[הנה כיום יש שמגיעים לציון רבינו הקדוש, ולצערנו מסתפקים בפרוטה לצדקה ותיקון הכללי, ותשובה שלמה אינם עושים, ובכוונתם להמשיך בהרגליהם הרעים. והנה אין ספק כי ביאתם לשם תועיל להם המון, בעולם הזה ברוחניות וגשמיות וקל וחומר בעולם הבא, אבל הבטחת רבינו שיוציא האדם מן השאול לא תיכון עליהם, כי את העיקר החסירו, והעיקר הוא התשובה].

  • ג.

מה אומר לכם, אין דבר גדול מלהיות אצלי בראש השנה, כל ענייני הוא ראש השנה (חיי מוהר"ן/רכ).

  • ד.

אמר רבינו, כל המקורבים שלי שמאמינים לי, יקפידו להיות אצלי בראש השנה איש לא ייעדר, כי כל העניין שלי הוא רק ראש השנה (חיי מוהר"ן/תג). [הנה רואים את גודל מעלת ראש השנה ושזוהי עיקר ההקפדה. ובאמת לפי המצב כיום של התגברות היצר הרע בלב איש וגודל הפריצות בחוצות וחוזק הנסיונות, אין צריך לנסוע לאומן אלא רק בשביל ראש השנה, ולא בשאר זמנים, כי רבינו עצמו רק על ראש השנה הקפיד.

 

ושבועות ושבת חנוכה נאמרו על זמן שהיה רבינו חי. וערב ראש חודש ניסן ושאר זמנים שנקבעו על ידי החסידים אינם אלא בזמנם ובמקומם. ואין ספק שלצאת מהארץ לנסיעה ארוכה כזו עם כל הסכנות הרוחניות הכרוכות בה בשביל זמנים אחרים חוץ מראש השנה, אין זה רצון רבינו כלל, ומפסיד העושה כן הרבה יותר מאשר מרויח, בפרט לאנשים שאין יודעים לשמור עצמם כראוי.

 

וכן נוהגים רוב ככל אנשי שלומנו, שנוסעים רק בראש השנה, גם מי שיכולת בידו לנסוע בשאר זמנים.

 

ובכל אופן מי שמועקה בלבו ונפשו עגומה עליו בעניין כבד משקל, מכל צרה שלא תהיה, ורוצה לשפוך נפשו להשם יתברך ליד הציון הקדוש, ולהשען על זכותו ולחסות בצילו של הרבי הגדול, יסע כל זמן שלבו חפץ, ורק השמר לך ושמור נפשך מאוד מכל סכנות הדרך הרוחניוֹת והגשמיוֹת].

  • ה.

אף אם האכילה השתיה השינה והתפילה באומן אינם כראוי, העיקר בכל זאת להגיע בראש השנה (חיי מוהר"ן/תד). [כבר שמענו כמה בוערים הטוענים לאמור כי לא יוכלו לנסוע לאומן גם אם ירצו בגלל התנאים הגשמיים הקשים אשר שם, וכי אין מקום מסודר כראוי לא לאכילה ולא לשינה וכו'.

 

והבל יפצה פיהם, כי נוחות הוא עניין יחסי, ולרבים יש שם נוחות כרצונם, אבל השאלה מה אדם מחפש, רוחניות או גשמיות. אם רוחניות, הגשמיות לא תפריע לו, ואם גם גשמיות, אזי יהיה לו מאוד קשה, והוא האשם בכך, כי לא כיוֵן שאיפתו ומטרתו כראוי.

 

ואפילו אם יהיה אדם מעט יותר כשר, ויפריע לו האי סדר בתפילה, ויאמר לעצמו איך אתפלל ביום קדוש זה עם הפרעות כאלה, הנה גם הוא אם יכוין דעתו להשם יתברך בלבד אזי לא יפריע לו כל הסובב אותו, ותהיה תפלתו כראוי, וגם אם לא יצליח, יתן בלבו כי יָדע זאת אדמו"ר זכרונו לברכה, ואמר כי בכל זאת כדאי להגיע אליו לראש השנה, משום שמרויח בכך הרבה יותר מאשר מפסיד לדעתו].

ספרי תורה למכירה ישירות מהסופר